אפקט העדר
זוגות זוגות ולעיתים גם בעדר רק שלא יעלה על 120 אנשים בקבוצה אחת.

"מיזמי צרכנים להורדת מחירים או שיפור השירות" באינטרנט או בקבוצות ווצאפ עלולים להתגלגל מהר מאד "לחרם על סטרואידים" שמסובך מאד לעצור אותו וכאלו נולדים כמעט בכל חודש מה שהופך את חייהם של בעלי העסקים ומנהלי מותגים לסיוט. ראוי אגב לציין שלפעמים בלא עוול בכפם ואז ההגנה מפני המלעיזים קשה כפליים. דרך אגב ליזמים מבינכם מחכה טוויסט בסוף.

במאמר הפעם נפתח את ענין "תופעת העדר", היא ותיקה וידועה משחר בריאת האנושות ועדיין מעסיקה את המשווקים עד עצם היום הזה לא מעט פעמים במיוחד כאשר דברים מסתבכים ויוצאים משליטה כמו במקרי הפרסומת הפרובוקטיבית של אגדיר או הקמפיין האנטי צרכני נגד סופר-פארם/בן אנד ג'ריס/מקדונלדס/שטראוס/תנובה/בנק הפועלים ועוד… בצד החיובי אפשר למצוא את אותם המשווקים בדיוק מניעים עדר צרכנים משל עצמם לתמוך בפעולות השיווק שלהם על מנת לבסס את ערך המותג אצל אותם לקוחות בעדר. הסיבה הקדמונית לכך עפ"י פרופ' יובל נח הררי בספרו על תולדות האנושות שבני האנוש מטבעם אוהבים להשתייך לקבוצות ועדיף שלא יעלו על 120 אנשים בקבוצה אחת. הסיבה לכך אגב היא מגבלת זיכרון ויכולת לתעד בעל פה פרטים על שאר בני הקבוצה "מי היה עם מי או מי עשה לי מה, כמה ומתי…" וזאת כמובן לצורך ההישרדות הקדמונית שלנו. פלוגת חיילים בסדיר במהלך השרות הצבאי מקיימים ביניהם תקשורת אינטימית וחברות שיכולה בנסיבות מיוחדות להחזיק לכל החיים. דוגמא אחרת אפשר למצוא בקבוצת מייסדים בקיבוץ שמתפצלת לאחר שמגיעה למספר המקסימלי של יכולת קיום הקבוצה הקדמונית. אנשים אגב יכולים להיות שייכים לכמה קבוצות במקביל אך כל זאת נשאיר לדיון בזמן אחר.

מכאן יוצא שמשווקים חכמים ישאפו למתג עצמם כקבוצה וכאן הקונץ! הקבוצה יכולה להכיל אין ספור בני אנוש ובתנאי וכולם מחזיקים באותה אמונה, זו הדרך שבה האנושות הקדמונית פרצה את גבולות השבטיות ולמעשה השתלטה וכבשה את הבכורה בשרשרת המזון. במלחמה כמו במלחמה קבוצות נלחמות אחת בשנייה וכך גם בניהול מותגים, התמקדו בשבט הלקוחות שמשתמש במוצר שלכם וספקו לו כלים ותמיכה כנגד השבט והמותג המתחרה. מה שצרכנים באמת רוצים זה להתחבר האחד לשני ופחות לחברה/יצרן עובדה שמנהלי מותג לעיתים קרובות מתעלמים ממנה מחוסר ידיעה. אחריות המותג אם כך היא לספק להם חוויה קבוצתית משותפת וסיפור משותף לספר. כבר אמרנו שהתוכן הוא המלך?

רוצים לבנות שבט? שאלו עצמכם את השאלות הבאות:

  1. אילו המותג שלכם היה יחיד בענף המטרה על איזה צורך צרכני הוא היה עונה?
  2. אילו המותג שלכם לא היה קיים בענף המטרה איזה תחליף היו הלקוחות מאמצים?

תשובה לשאלות הללו תספק לכם תמונה לא רעה בנוגע לעומק האמונה שבניתם סביב המותג שלכם וזה לא משנה אם אתם בית קפה שכונתי או רשת בגדים בינ"ל. הלקוחות שלכם הם הלקוחות שלכם ומשווקים חייבים לברר מה מחזיק אותם להמשיך לקנות ממכם ולא לעבור למתחרים ולא זה לא המחיר, מחיר הוא רק תירוץ במקרים רבים אפשר למתוח את המחיר במידת מה למעלה ועדיין לא להסתכן בנטישת לקוחות ובתנאי ועניתם ללקוחות על הצורך שעבורו הוא מוכן לשלם לכם קצת יותר יחסית למתחרה שלכם.

אז אם סיכמנו שאפקט העדר הקדמוני חי ובועט עד היום ושהוא עלול להיות מסוכן אני מציע להדליק את הפנס בזווית אחרת. האם אתם חלק משבט היזמים /משווקים/בעלי עסקים? אם התשובה היא כן שאלו את עצמכם "אז במה אתם שונים? העובדה שאתם חלק מהשבט חייבת להדליק אצלכם נורת אזהרה ותמרור 'שנה כיוון וטובה שעה אחת קודם'.

האם אתם הולכים עם הזרם בכל הקשור למותג שלכם, כי ככה זה? הרעיון העסקי שפיתחתם 'בסדר אבל לא ממש מהפכני'? המפתח לחדשנות ושרידות עסקים היא לשאול את עצמכם בכל הזדמנות מה עוד אני יכול לעשות אחרת? אני יודע, זה לא פשוט וגם לא ממש טיבעי לפקפק בהחלטות שלכם שקבלתם "בכובד ראש" אבל כמו כל שריר חייבים לפתח אותו ולרכוש מיומנות להסתכל על עצמכם מהצד ולבחון פעם נוספת 'שהעדר לא משתלט עליכם'. למזלנו ביהדות יש לנו תזכורת לכך פעם אחת לפחות בשנה בקריאת ההגדה בפרק ארבעת הקושיות ובדגש על "זה שלא ידע לשאול", המקורות שלנו למזלנו מבוססים על קריאת תיגר על עמדות ולנסות להפריך אותם מתוך לימוד מה עוד אני יכול לעשות טוב יותר.
להיות חלק מהעדר זה בסדר ואפילו בטוח רק אל תשכחו לשאול את עצמכם באיזה צד של המנגל אתם רוצים להיות…

 

 

שתפו עם חברים

מאמרים נוספים