fbpx
מה אתם יותר כלב או סוס?
מה אתם יותר כלב או סוס?

אדם קם בבוקר ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת, לאן הולך? לעבודה כמובן. על החרות שאנחנו מחפשים בעבודה.

אני מסכים שזה נשמע לא הגיוני בשניה הראשונה חופש ועבודה לא הולכים ביחד זה או שאנחנו בחופשה או שאנחנו בעבודה אבל לא כך אצל העצמאים, קבוצת אנשים איכותית שבחרה לעסוק במה שהיא רוצה ואוהבת וצדה את האוכל שלה בעצמה ומה שהופך אותם לגיבורים זה שהם לוקחים גם אחריות על פרנסת משפחות נוספות על הגב שלהם.

אז בואו נדבר על התפר שבין שכיר לעצמאי ואיך לעשות את זה נכון. אדם קם בבוקר ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת לאן הולך לעבודה כמובן…. יש כאלו שהולכים לעבודה כשכירים ויש כאלו כעצמאים, גם העצמאים מתחלקים לשניים יש כאלו שהמצב נכפה עליהם ויש כאלו שרוצים לעשות שינוי בעולם. אלו שנכפה עליהם הפכו לעצמאים כי הם פוטרו מהעבודה או בגיל גיל מבוגר והצורך להתפרנס דחף אותם לצוד את האוכל שלהם בעצמם אף על פי שהם חולמים ומעדיפים באמת באמת להיות שכירים. החצי השני לעומתם לא רואה בעיניים, לא רואה מכשולים או טעויות ומתעלם מהערות וביקורות הוא כאן בשביל לשנות את העולם להביא את המסעדה הכי טובה לשכונה, המספרה הכי עדכנית או את האפליקציה שתעשה את המיליארד הבא.

אגב איך מזהים בין השניים אתם יודעים? בין אלו שאין להם ברירה להיות עצמאים לאלו שאין מצב שלא יהיו עצמאים? פשוט מאד תשאלו את עצמכם מה אתם יותר כלב או סוס? אני מעיד על עצמי ככלב ואחד העקביים שבהם לאורך שנים רבות בערך ממתי שאני זוכר את עצמי אני לגמרי לא טיפוס של סוס כלב יושב עלי טוב יותר.

אז מה אתם? קחו חמש שניות לחשוב… סקרנים כבר לדעת מה ההבדל? ההבדל הוא במוטיבציה. לכלב מוטיבציה פנימית לרוץ אחרי האוכל שלו והסוס צריך דרבון חיצוני ושוט לרוץ בשביל לקבל בסוף את האוכל שלו. העצמאי יתעורר כל בוקר לעבוד מתוך מוטיבציה פנימית שזו הגשמת החלום שלו. ויש כאלו שקמים לעבודה מדורבנים על ידי מוטיבציה חיצונית ותגמולים כגון שכר, פרנסה שהם זקוקים לה שאם היו יכולים היו משיגים אותה בדרך אחרת – לחזור להיות שכירים. חשוב שנזכור ששניהם אלופים ואמיצים שלקחו אחריות על החיים שלהם ועל חיים של אחרים שהם מעסיקים ואין האחד טוב יותר מהשני לשניהם יתרונות וחסרונות. נכון שהעדתי שאני כלב ואחד מהמובהקים שבהם אבל נראה לכם שזה טוב? לכל הזמן? הרצון לשנות את העולם בכל מחיר בסוף גם גובה מחיר. צריך לדעת מתי לעשות דברים על מנת להרוויח את הפרנסה ולשחרר קצת מהמרדף אחרי מימוש החלומות בלבד. בעולם שאנחנו חיים היום קשה ללכת רק עם החלומות למכולת. צודו את האוכל בעצמכם ואל תחכו להחלטות מעל ראשכם ואם במקרה אתם לא יודעים איך לעשות את זה תרימו טלפון לספצ. בנתיים קבלו שלושה סודות להקמת עסק:

סוד ראשון: לא מקימים את העסק עם הכסף הפרטי שלכם. גם אם יש לך את כל ההון הדרוש לא מקימים אותו עם הכסף שלכם תשמרו אותו לביטחונות או למקרה של פיתוח עסקי שהבנק לא יתמוך בכם במאת האחוזים כשתצטרכו אותו.

סוד שני: תדאגו לשמוע גם את המתנגדים לרעיונות שלכם. אנחנו בני אנוש ואנחנו מתוכנתים להתעלם ממידע שלא מתאים לאג'נדה שלנו. הילחמו בזה, הקיפו את עצמכם ביותר מתנגדים מאשר במסכימים. עשו זאת על מנת לאזן את העיוורון שלנו לפעמים לראות את המציאות ומצד שני בדרך הזו אתם מתכוננים טוב יותר לכישלונות משום שכך אנחנו מכינים תוכנית לכל ביקורת שנתנו לנו. זה פשוט לכסות את כל הסיכונים כי לבד אנחנו לא יכולים לחזות אותם. אנחנו עיוורים אתם זוכרים?

סוד שלישי: שותף כן או לא? הרי אנחנו לא יודעים/יכולים/רוצים לעשות הכל לבד כל הזמן… פרק שני בספר בראשית לאחר בריאה מדהימה פתאום הודעה שמשבשת את השמחה "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" בהתייחס לעצה האלוהית אדם חייב לפעול עם שותפים. אז עם עצה כזו אפשר להתווכח? לכו קחו שותף. או שלא….

נתן זך הוסיף ללחן המצוין של מתי כספי "לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה"  אז מה זה אומר שגם עם שותפים אנחנו בודדים? אז מה הטעם? קבלו עצה של ספצ: שותף זה חובה ונכון אבל זה לא אומר שהוא גם צריך להתחלק איתכם בבעלות על העסק שלכם. פשוט צריך להגדיר נכון את משמעות השותפות שלכם. גם זוגות נשואים שמביאים מוצרים יחד לעולם המכונים ילדים מתגרשים ובונים מערכת שותפים חדשה הדואגת לקבל החלטות בנוגע לתוצר המשותף שלהם מבלי שהם ימשיכו לנהל את החיים של האחד את השני. מה שזה אומר ששותפות אחת שהתחילה כשותפות מלאה המשפיעה האחד על החיים של השני הפכה לשותפות בנוגע לתחום אחד בלבד משותף והוא הילדים שהם עשו ביחד בלבד. מה שאני רוצה לומר שתחפשו שותפים עסקיים, לתחום ספציפי שאתם זקוקים לו. מרגישים חלשים בייצור או שיווק או לוגיסטיקה המשיכו לעשות את מה שאתם מצטיינים בו והעזרו בשיתוף פעולה לא בשותף לעסק לכסות על הצד החלש שלכם ומלבד שלא תשארו בודדים לקבל שם החלטות. צרו דירקטוריון חברים קרובים, יועצים מקצוענים להיות שותפים להחלטות שלכם כי עצמאיים הם בודדים שם למעלה בקצה הפרמידה וסיכמנו שלא טוב היות האדם לבדו אז תדאגו שיהיו לכם שותפים למהלך קבלת ההחלטות אבל לעולם ועד תשמרו לכם את העסק שלכם לעצמכם אחרי קבלת ההחלטות, כי זה האוכל שלכם שאתם צדים אותו לטוב או לרע.

נשארתם עד כאן? קבלו בונוס למצטיינים:

החלטתם להיות עצמאים ונדמה לכם שיש לכם רעיון שיכבוש את העולם, מה הדבר ההגיוני שתעשו? לפחות אם תשאלו את הכלכלן שילווה אתכם לבנק הוא יתעניין בשאלות בנוגע "לגודל השוק" "ביכולת ההחזר של ההשקעה" אבל מה עונים לו אם אין לנו נתונים מקדימים? אנחנו המסעדה הראשונה באותה השכונה, המספרה הראשונה שמשתמשת בחומר המיוחד או האפליקציה הראשונה שמסמכת על אותה טכנולוגיה חדשנית. אז מה עושים? מנחשים? אין לנו ברירה אחרת… הייתם מוכנים להסתכן ולסכן את הבית שלכם על סמך ניחוש? ולא אני לא מדבר על הבית של המשקיעים שלכם, הבית שלכם!

זו שאלה קשה ביותר שאין עליה תשובה אקדמאית היכן עובר הקו בין סיכון לסיכוי? אם הנרי פורד היה שואל את הלקוחות שלו מה הם היו רוצים ועל מה הם היו משלמים הם היו עונים לו שהם רוצים סוס שינוע יותר מהר ושיחרבן פחות, הזבובים אתם יודעים… הם לא הכירו שום דבר אחר. כאשר אברהם אבינו קם בבוקר וממציא רעיון לסגוד לאלוהים אחד ושבכלל לא רואים אותו ולא נוגעים בו החברים שלו באותו הזמן מפסלים עוד פסל וממציאים עוד מיתוס. ומי ניצח בסוף אחרי חמשת אלפים שנה? האמונה.

טיפ של ספצ, כמו שאמרתי לכם אין פתרון בית ספר ואי אפשר לנחש בוודאות את הסיכון למול הסיכוי אבל מה שאתם כן יכולים לתכנן, זה את ההפסד, כמה יש לכם להפסיד בשביל להמשיך לצמוח ולפעול. המרו תמיד על מה שיש לכם ולא על מה שאין לכם. יזמים לא מפחדים להיכשל ומוכרים את הבית שלהם ומתחילים מהתחלה ואף פעם לא עוצרים עד שקונים בחזרה בית גדול יותר. אם תעצרו, תפלו. צריך תמיד להמשיך במסגרת המשאבים הקיימים שלכם ולא לקפוץ מעל לפופיק.

שתפו עם חברים

מאמרים נוספים